2004 חתונות במבצר

מאת דני מרקס

---

פוסט על חתונות בזמן קורונה

בתחילת הדרך סביב 2004, שמעתי לראשונה על מבצר אנטיפטרוס.
לא הכרתי אז יצאתי לבדוק.
כשהגעתי, מיד ידעתי שזה זה... לוקיישן מושלם לאירועים בטבע והתחלתי לחשוב על סיפוח והפיכת המקום 
ל״גן האירועים״ שלי.

פגישה עם אבי, מנהל האתר-הולידה אישור לקיים ערב הדגמה (פרזנטציה בעברית של ימינו)
פרסמתי באתר מתחתנים- שבדיוק הפך ממגזין מודפס לאתר בתחילת דרכו
לא היו לי ציפיות אבל הייתה הרגשה שעליתי על משהו.

מפה לשם, נרשמו כ 15 זוגות מתעניינים.
אירגנתי בחפיף קצת קייטרינג, קצת תאורה, קצת ריהוט
והמתנתי בסבלנות שזוגות שיגיעו.
לקראת 20:00 המבצר התחיל להתמלא…
מצאתי את עצמי עומד כשסביבי מלא זוגות וגם כאלה שלא נרשמו, הורים, דודים סבתות
כולם עפים על המקום ועל ה״עיצוב״ שארגנתי ובמקביל מתנפלים עלי,
רשמתי את כולם בעזרת חבר שהזעקתי תוך כדי שיבוא להציל אותי
וסגרתי 6-7 חתונות במבצר כבר באותו הערב.
.
וככה בלי הרבה הכנות קפצתי ראש לתחום הפקת אירועים וחתונות בטבע..
הייתי בא ראשון לפני כולם והולך אחרון אחרי יישור קו עם המלצרים וסריקה עד ״רמת בדל הסגריה״...
עשיתי 70 חתונות מדהימות במבצר עד שרשות הטבע והגנים סגרה את הברז ב 2010 והאפשרות לקיים חתונות בגנים הלאומיים בהם ממש גרתי - עין חמד, בית גוברין וכמובן אנטיפטרוס, נסגרה.

המהלך הזה של ביטול האפשרות לקיים אירועים באתרי הרשות נראה בהתחלה כמסר אחרון בארון
אבל למעשה הוא זה שגרם לי לפרוץ קדימה ולהוריד את הכיתוב ״מפיק אירועים בטבע״ מהלוגו שלי
וברגע שהדלת הזו נסגרה, נפתחו דלתות אחרות שלא היו נפתחות ללא ה״גזרה״ הזו
וממצב של כמעט 100% אירועים במקום אחד ומסוג אחד, נפתח לי עולם שלם של מקומות וסוגי אירועים נוספים 

לא משנה מה (מי מו) דלת נסגרת אחרת נפתחת 

ורק נשארת השאלה עכשיו בימי הקורונה, איך ומתי עולם האירועים ידע להמציא את עצמו מחדש ואיזה דלתות יהיו אלה שיפתחו עכשיו.